הסבר

ארצות המזרח

מעבר היבוק

מעבר ההרים, מעבר היבוק, הוא מתון וחביב ביחס למקבילו הדרומי גיא צלמוות.

כפרים רבים יושבים בתוככי המעבר, מקבלים את הגנתם הטבעית של ההרים הסובבים מה שהופך אותם להיות יעד מושך לסוחרים רבים שמעוניינים לשמור על סחורתם רחוקה מכל סכנה.

המעבר מחבר בין יערות הלבנון הצפוניים לארץ החוילה שמדרום, דבר אשר הגדיל את תופעת כריתת העצים וביעור היערות. יצורים רבים אשר פעם חיו בתחומי המעבר בינות ליערות העבותים נאלצו להגר צפונה ובכך שינו את הרכב שרשרת המזון העדין ממילא.

בימינו, המעבר עובר תיעוש ועיור משמעותי. הכפרים ההולכים וגדלים עומדים לקבל מעמד ערים וכמות התושבים האספמים שעוברים אליהם הולכת וגדלה.

אך גילויים חדשים מעמידים את עתיד המעבר בספק. אפלה מתאספת בצפון, אי שם ביערות הלבנון, אך רק מעטים מסכימים להקשיב. מי יהיה זה שיעצור אותה?

 

יערות הלבנון

היערות הצפוניים שמעבר למעבר היבוק ורכס הרי החושך, ביתם של מכשפים אפלים רבים אשר ברחו משלטונות עמק שושן, מחפשים מחסה בו יוכלו להמשיך לפתח את קסמיהם האפלים.

בלילות החורף היערות נעטפים במעטה של שמיכה לבנה ומושלגת המעניקה להם את שמה, ובינות לעצים המכוסים ניתן לראות את ארובותיהם של המכשפים, שולחים מעלה אל עבר השמיים את העשן הירקרק הבוקע מתוך קמיניהם, בהם הם מבשלים את כישופיהם.

בעבר היערות הללו היו גדולים הרבה יותר ממה שהם היום, זאת עקב כריתת עצים נרחבה על ידי תושבי מעבר היבוק אשר שלחו את העצים דרומה אל עבר ערי עמק שושן.

ממזרח היערות נתחמים בנהר הסמבטיון אשר מפריד ביניהם לבין ארץ נוד, דבר אשר מהווה ניגוד רב עוצמה- בצד האחד שממה אינסופית ובצד האחר יער ירוק עד.

 

גיא צלמוות

הגיא העמוק והבתרוני שמקשר בין ארץ חמיר לארצות המזרח והדרום.

הגיא הוא השקע העמוק שבין הרי החושך לבין הרי חצרמוות, השקע אשר קטל את נשמותיהם של כה רבים.

השביל הצר שבתוך הגיא מתפתל בעיקולים חדים בינות להרים, אדמתו מלאה בבולעדנים ודוקרנים ובקצוותיו מונחים לפידים בוערים באור יקרות שנועדו להראות את הדרך לכל אלו שהעזו להיכנס פנימה.

הדרך האפלה והתלולה מתפתלת כמו נחש בינות לזקיפי הסלע ולצורות הקרקע הבולטות והמוזרות, וכל הנכנס נעטף באפלה חשכה ותמידית.

שם, בתוך הגיא העמוק מסתתר לו סוד רב שנים.

מפלצת נוראית שרוצחת את העוברים והשבים, חוסמת את המעבר.

בחייה של המפלצת כרוכה נבואה עתיקה, נבואה שקשורה לאספמיה כולה.

האם יבואו השניים עליהם מדברת הנבואה לעצור אותה, לפני שהיא תקטול נשמות נוספות?

 

סטרא

אי אפשר להסביר את ההיסטוריה של סטרא בלי להסביר את ההיסטוריה של בקעת החלום, הבקעה הקטנה ששוכנת אי-שם בראש הר נורבח אשר בהרי החושך.

הבקעה הייתה המקום הראשון שאי-פעם נוצר באספמיה, ויש האומרים שהיא אף זו שיצרה את הממלכה שסביבה. הרי החלומות שנוצרו בבקעה נכתשו על ידי המדייניות ונשלחו לעולמנו, דבר אשר גרם לבני-האדם בכדור הארץ להתחיל לדמיין ולחלום- ובתגובה ליצור מקומות ואירועים חדשים באספמיה עצמה.

אך לצערן של המדייניות, ולאחר מכן של הדרוזיות, מי שהגיעו לשאוב את החלומות היו השדים שגורשו מאחרא. הם התיישבו במרומי הרי החושך, בפסגת הר גבוה שישב מעל הבקעה ושם הקימו את עירם הגדולה והמאיימת. הם תקפו את מלקטות החלומות ושדדו את שקיהן, שאבו את פרפרי האש היישר לתוך קיבתם ולא חדלו עד שקיבלו את מבוקשם. לעזרת הבקעה הגיע אליהו התשבי, והוא זה שגירש את השדים עמוק לתוך חומות עירם ומנע מהם לצאת החוצה. הסטראיסטים משם ואילך נאלצו להאריך את דרכם כדי להגיע לחלומות- בכל ליל-סדר הם היו עוברים לעולמנו ושודדים את החלומות שבמוחנו. לפעמים בני-אדם היו מתעוררים בשעת הלילה ורואים מולם את השד, שואב את החלומות מאוזנם. אותם אנשים לא היו מצליחים לזוז ולהילחם במתרחש, דבר אשר הכניס אותם לפאניקה והביא לעולם את הביטוי "שיתוק שינה".

 

הרי החושך

שרשרת ההרים הכבירה נפרשת כמו מניפה למרחק עצום וגדול, מתחילה ביערות הלבנון הצפוניים ומסתיימת בגיא צלמוות העמוק והמבותר.

עוד כשמיקומם של ההרים הללו היה ידוע ליושבים בעולמנו, שמם המיסטי נישא למרחקים.

כאשר עשרת שבטי ישראל נדדו ברחבי מדבריות מרכז אסיה בחפשם אחר עתיד טוב יותר, הם חצו את הרכסים החשוכים ואבדו לנצח.

עם השנים, מיקומם של ההרים אבד לנצח והם הופיעו באספמיה, כאן הם הפכו להיות גבולה המזרחי של ארץ חמיר. בראש ההרים יושבות העיר סטרא ובקעת החלום (שהרכס המסוים עליה היא נמצאת קדום עוד יותר מההרים שמקיפים אותו).

על גבי ההרים מטפסת דרך פתלתלה ועקלקלה, מעלה עקרבים, אשר קיבלה את שמה בשל העקרבים הענקיים הרבים שמפוזרים לאורכה. מעטים הם האנשים שהולכים בדרך זו, אך אלו שכן מעזים לטפס בה יכולים לצפות בנופה המרהיב של ארץ נוד, הארץ מעבר לנהר הסמבטיון.

הר נוסף, גדול ורחב ידיים הנמצא ברכס הרי החושך הוא הר האררט, אשר סיפורו רב השנים מתחיל כבר בעולמנו שלנו.

 

ארץ נוד

"וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן."

כשקין גילה את מרחביה האינסופיים של ארץ נוד, ארץ הערבות הגדולה שהתפרשה במרחבי מרכז אסיה, הוא לא שיער מהו גודל הגילוי.

כמוהו, רבים אחרים שנחשפו לארץ הכבירה לא הבינו את מלוא גודלה והדרה והלכו לאיבוד. כך קרה לצבאו של אלכסנדר מוקדון שניסה לחזור מהודו ליוון ונעלם לנצח נצחים וכך גם קרה לעשרת השבטים הישראלים שחצו אותו בדרכם מזרחה ואבדו לתמיד.

עם הזמן מיקומה של הארץ אבד והיא הגיעה למזרח אספמיה, שם היא תפסה את מקומן של ערבות המזרח העתיקות.

בין ארץ נוד לשאר אספמיה חוצץ נהר הסמבטיון, ובתוכה נמצאים שני הרים חשובים ומשמעותיים הקשורים בתולדות אספמיה ועולמנו- הר כרכום ממנו מגיע הקסם והר צפון אליו נוח ברח וקיבל את המשימה להציל את כלל האנושות מהאסון הממשמש ובא.

אי-שם במזרחה של ארץ נוד יושב הראם, היצור הגדול ביותר בעולם. בת זוגתו נמצאת בצד השני והמנוגד של אספמיה, וכל היקום אשר חוצץ ביניהם מתגמד לעומת דרכיה האינסופיות של ארץ נוד, דרכים אותן הוא יתקשה לעבור בתום שבעים שנות גלותו מחברתו.

 

הר כרכום

הר כרכום הוא בין המקומות העתיקים ביותר באספמיה ואולי אף העתיק ביותר אם לא מחשיבים את בקעת החלום אשר בראש הר נורבח.

בהר זה סמאל, הנחש, יצר את הקסם לראשונה. הוא מצא את אבני הקסם אי-שם במערות העמוקות ביותר של ההר, הפך אותן לגז נזיל שהתפשט ממקום למקום כמו אש בשדה קוצים ושינה את העולם.

לאחר מכן אף עין לא ראתה את ההר למשך שנים ארוכות, עד אשר הגיע אליו אבשלום בחפשו אחר מחסה משלמה. במקום זה אבשלום מצא את הקסם האפל ביותר, נתן לו לעכל את נשמתו ויצא לתת דרור לכוחותיו החדשים.

למעשה, גם בארץ ישראל יש הר בשם זהה, אך בדומה לסיפורה של נינוה הוא קיבל את שמו דווקא מההר האספמי. השומרים הביאו את שם זה איתם אל עבר המזרח התיכון וקראו בו להר המרשים ביותר שהם ראו, דבר אשר נשאר עד עצם היום הזה.

 
 

הר צפון

מנזר המכשפים המסתורי בראש הר צפון משך אליו מטיילים ומבקרים רבים במרוצת השנים, בין היתר בזכות הכתבים האפלים והעתיקים אשר היו צפונים בספרייתו הגדולה והמפוארת.

לשם נוח אץ בעת שהוא רצה לקבל מידע על המבול המתקרב ולשם הלך עשו כשהוא רצה לברר איך לכשף את אחיו. בהר הזה ישמעאל כישף את קשתו ובהר הזה בדיוק רחל רתמה את הקסם לטובתה.

ההר היה ממוקם מעבר לארץ נודנהר הסמבטיון והרי החושך, אי שם בצפון ערבות אסיה. עם הזמן מיקומו אבד, המנזר הגדול ננטש וזכרו נשאר אך ורק בדמיון האדם.

כאשר ההר הופיע באספמיה, הוא מוקם באותה נקודה בדיוק כמו בעולמנו, בצפונה של ארץ נוד המרוחקת.

מעטים ידעו איך מגיעים אליו- אך בתוככי המנזר התיישב בנימין, מכשף רב עוצמה. הוא היה יהודי-הונגרי יליד בודפשט שאהב לחלום. רבים רצו את עזרתו, אך רק מעטים הצליחו לצלוח את המסע הקשה והמפרך ברחבי ארץ נוד האינסופית.

באחד הימים בנימין חזה חיזיון על העתיד לבוא. "יוסף אמור להגיע," הוא מלמל לעצמו בקדחתנות, "הוא המפתח להכל."

מי זה יוסף, הוא עוד לא ידע, אבל דבר אחד הוא ראה בוודאות- אותו בחור מסתורי שיכול לפתור את כל הבעיות, יגיע רכוב על אריה.

נהר הסמבטיון

הנהר העצום והאגדי הזורם מיערות הלבנון שבצפון עד למפרץ הסמבט שבים המערבי, בואכה ממלכת שבא.

הנהר חוצה שטח רב ועצום בזרימתו, מפריד הלכה למעשה בין ארץ נוד וממלכת שבא לשאר אספמיה, אך הדבר שמאפיין אותו יותר מכל הוא בכך שלא מים הם הזורמים בו- אלא חול וסלעים.

הסלעים זורמים בעוצמה למשך מרחק של אלפי קילומטרים, שואבים לתוכם את ההרים שסביבם ומובילים אותם עד לים המערבי מעורבבים בבוץ, אדמה וכל דבר אשר נקלע לדרכם.

בימי השבת הנהר עוצר את זרימתו, מביא לאנשים העומדים לגדותיו הזדמנות לחצות אותו, ומכאן מגיעה משמעות שמו, הסמבטיון.

כשהנהר עוד היה בעולמנו, אגדות רבות אפפו אותו ואת שמו. נאמר שעשרת השבטים האבודים מהלכים מעברו השני, אבודים לנצח מעבר לעשן הזמן והקיום. אך באספמיה זהו לא הסיפור. עשרת השבטים חיים בכל רחבי הממלכה ולא מאחוריו. באספמיה, לעומת זאת, הנהר מחביא מאחוריו סודות אחרים- סודות אשר מחכים להיחשף.

 
  • סיפורי עדולם בפייסבוק