הסבר
השפלה
ממלכת עמון
ממלכת אנשי הנחש העמונים הושפעה רבות משכניה, המואבים והישמעאלים.
ברגע שאלה נטו לצד האפל- אנשי הנחש הלכו מיד אחריהם.
עם זה זכר היטב בזיכרונו הקולקטיבי את סמאל, הנחש שכבש את אספמיה לפני שנים כה רבות ולכן היו להוטים לעזור להחזיר אותו- דבר שסייע לשליטים רבים לרתום אותם לצורכיהם האפלים.
העמונים חיו על אדמה יקרת ערך ופז. מתחת לרגליהם היו מכרות יהלומים גדולים, לא שזה כזה עניין אותם, מה שגרם לכך שהם נכבשו רבות בידיהם של שליטים זרים.
רק לאחר שריבון הביצות, גד, כבש אותם וסיפח אותם לשליטתו הם החליטו למרוד את מרידתם האחרונה- תלו את גד בראש מגדל גבוה והכריזו על עצמאותם.
ביצות השפלה
בעבר מדינה עוצמתית וחזקה, היום מצבור של כפרים קטנים ועניים החיים בינות לביצות המוזנות מנחל ברנע הבוקע בעומקי יער רפאים.
בינות לאגמים הרדודים מתפתלת דרך הים, העורק התחבורתי החשוב ביותר באספמיה כולה אשר מאוים הלוך וחזור על ידי תושבי הכפרים העניים, שודדי הדרכים ומפלצות הביצות הקטנות אך המזיקות.
מי שהוביל לקריסתה של הארץ החזקה היה אלדד הדני, מלך אופיר העשיר כקורח שמסעות קניותיו עוררו אינפלציה בכל מקום אשר התרחשו.
המדינה לא עמדה בפרץ וקרסה ישר, נעלמה והשאירה אחריה רק רסיסי כפרים עניים ומוזנחים.
עיר הבירה הישנה של הביצות, עקרון, עומדת עד היום נטושה בינות לעצים הנמוכים.
נאמר שרפאים רבים רודפים את העיר החרבה, מפתים פנימה את הטועים בדרכם המבלבלת ומעלימים אותם לנצח נצחים.
יער רפאים
היער הגדול ורחב הידיים שמתפרש מארץ המדבריות במזרחו עד לחוף הים המערבי, בואכה ביצות השפלה, ידוע למרחקים בשל אכזריותו.
השבילים מתעתעים, העצים הגבוהים חוסמים את אור השמש מלחדור פנימה ולשטוף את הקרקע הפורייה.
בן אלפי שנים, היער העצום חולש על דרום-מערב אספמיה, אך זהו רק חלק מזערי מגודלו ההיסטורי.
גוויות עצים רבות מספור מסתתרות מתחת לחולות מדבר פארן, ארצות עמון ומואב ומורדות הר ההר.
אך בעוד האפלה הלכה והתפשטה- היער הלך והצטמצם.
על כל זאת מסתכלים שליטי היער, הרפאים תושבי קריית יערים. הם מסתובבים בינות לעצים החשוכים, אורם הירוק בוהק למרחקים ומאיר את דרכם של העוברים והשבים.
בלילות, הם מעופפים מעבר לצמרות העצים ורוקדים לאורו של הירח הזוהר, מסתובבים במעגלים בשמיים הקרירים, מטילים את קסמם לכל עבר, מתפללים שהיער יצליח לנצח את המדבר במלחמתו הכבירה.
תושבים רבים נוספים מאכלסים את היער, בעלי-חיים, מפלצות ובני-אדם, חלקם הם התושבים המקוריים של היער, וחלקם מהגרים מן החוץ, כל אחד מסיבותיו שלו.
אך אף אחד לא מצפה לעתיד לבוא. אף אחד, אפילו בחלומותיו הפרועים ביותר, לא מצליח לדמיין שיום יבוא ומכונית סוסיתא תתרסק לתוך היער בטראח גדול.