ציטוט מהספר

"אסתר ראתה כתר קטן זרוק על החול כאוצר המחכה להימצא, מסביבו היו מוטלים שלדים רבים, ידיהם מונחות על ראשם, פיהם פעור לרווחה כצורחים צרחה שאיש מעולם לא שמע."

אביזרים אספמיים

כתר נמרוד

הכתר של המוקדור הנורא, השד האפל שנולד אי-שם בשאול תחתיות, הגיע לעולמנו וכעת מנסה להטיל את השררה. בכתר זה השתמש עשו כדי לכשף את יעקב, אחיו.

ציטוט מהספר

"ברגע שהוא פגע בידו של יונה החרב שחררה קול זעקה דק. האיש הפך לקרח, עיניו נעו בחופשיות- אך הוא אינו היה יכול לזוז כלל."

חרב יפתח

חרבו של השופט הגלעדי שמשרתת אותו בנאמנה עד היום. בעלת יכולת הקפאה- יכולת בה יפתח נדר שלא להשתמש. אך לצערו הרב של יפתח, הוא ונדרים לא הולכים ביחד, מאז הטראומה הגדולה שהייתה בעברו.

ציטוט מהספר

"כאשר שמשון הגיע בחזרה לנחלת שבטו הוא מיהר לנחל שורק, שם ראה את דלילה, ממתינה לחזרתו. הוא נופף לה מרחוק, היא חייכה. כשהוא שלף את הגרזן מאחורי גבו היא קפצה משמחה וחיבקה אותו ארוכות."

גרזן נוח

הגרזן באמצעותה נוח כרת עצים לבניית התיבה. בעלת יכולות קסומות רבות- ביניהן חוזק עצום. מסוגלת להכניע אויבים רבים.

ציטוט מהספר

"חם הדליק נר גדול, נר שבער ימים ולילות וחדר בדרך קסם אף לנשמותיהם של היצורים הקסומים המרוחקים ביותר- אלו שחיו ביבשת הדרום הקפואה, יבשת עליה לא דרכה מעולם רגל אדם."

נרו של חם

נר גדול שבאמצעותו אפשר להשפיע על המחשבות של יצורים אספמיים. כמו שאפשר להשתמש בו לטובה, כך אפשר גם להשתמש בו לרעה- ולגרום ליצורים לעשות מעשי זוועה.

 
 
 
 

ציטוט מהספר

"יפת עלה לראש הסרטבה והדליק עליו משואה גדולה שאותה רק ראויים יכלו לראות, משואה אשר הובילה להדלקה של רבות אחרות ברחבי העולם כולו, מסמלות לצופיהן שהגיע הזמן לצעוד."

משואתו של יפת

משואה אותה יכולים לראות רק אנשים הנקראים "ראויים". מהות הראויים חמקמקה ולא ידועה לכל אחד, והדבר נחקר במשך שנים רבות. החוקר המשמעותי בתחום זה הוא דוד הראובני, נוסע יהודי-הודי שחי לפני מאות שנים.

ציטוט מהספר

"שם הצליח לרכז את חיות העולם בקלות יתרה באמצעות שופר אשר צלילו מתקתק, שופר שנשמע בכל רחבי העולם בעת תקיעתו. רבים יכלו להישבע שראו פרחים מסובבים את עלי הכותרת שלהם לעברו, כמו מבקשים להיכנס גם הם לתוך התיבה ולהינצל מכיליונם."

שופרו של שם

שופר אותו יכולים לשמוע בעלי חיים וצמחים. שופר זה היה בעל שימוש במקרים רבים, אך במהלך השנים הלך לאיבוד.

 
 

ציטוט מהספר

"נוח בנה את התיבה, שם ריכז זוגות מכל מין של בעל חיים שחי בעולם, חם יצא לקרוא לכל היצורים הקסומים שהגיעו מאספמיה בתחבולתו של הנחש ויפת יצא להביא את הראויים."

התיבה

התיבה הגדולה שנוח ומשפחתו בנו. עשויה מעצי גופר, עטופה בכופר, אורכה שלוש-מאות אמה, רוחבה חמישים אמה, שלושים אמה קומתה ובראשה פתוח צוהר קטן. המידות האלה, בצורה מפתיעה, הן גם המידות של פיו של הלוויתן.

ציטוט מהספר

"באחד הימים הגיע ילד צעיר לביתם, ילד משבט השרדנה, שבטו של סיסרא שגורש לפני שנים רבות, דבר שהשניים זיהו מיד. הוא החזיק סכין חדה וארוכה, הניף אותה באוויר ונעץ בלבו של ברק. הלוחם לשעבר נפל על הרצפה, התפתל בכאבים ובסבל. לבו פעם בחוזקה, עורו נע סביב עצמותיו, עיניו פלבלו במקומן ובלטו החוצה בצורה מאיימת, גפיו פרכסו וצעקותיו קרעו את שמי העמק."

דוקרנית

הפגיון הקסום שבאמצעותו הילד השרדנאי רצח את ברק ודבורה. כיום מי שמחזיקה בפגיון היא דבורה עצמה- והיא משתמשת בו כדי להכרית את המכשפים מממלכת אספמיה.

ציטוט מהספר

"קין הרים את הלפיד וחיכך אותו בקיר, ושום דבר לא קרה.

בפעם השנייה עפו מספר גצים באוויר, אך בפעם השלישית, שניות אחדות לפני שהנחש הצליח להכניס אותו לתוך פיו, קין הצליח להדליק את קצהו של הלפיד ולתקוע אותו היישר בעורו של הנחש."

לפיד קין

הלפיד ששימש את הנער בעימות הראשון שלו עם סמאל, ומשמש אותו עד היום. במהלך השנים הוא כישף את הלפיד והוסיף לו יכולות שונות, ביניהן יכולת הארה למרחקים. כיום הלפיד נמצא במרכז העיר מטה, בירת תתקרקע, ובו בוערת אש התמיד שמאירה את הארץ התת קרקעית.

 
 
 

ציטוט מהספר

"שמעון נפעם למראה יופייה של הפנינה, אך יותר מכל סקרן אותו מה שהיה בתוכה. נראה היה שבוערת בה להבה לבנה. שמעון קירב את ידו בעדינות אל אבן החן, נוגע בה באצבעו."

הפנינה

אבן יקרה שנמצאת בתוך צדף. נפוצה גם באספמיה וגם בכדור הארץ, הפנינה היא מקום מגורי הדריות (ביחיד: דר), נשים יפהפיות וקסומות. הדריות מגנות על הים מרהב וטורקמדה, אך גם אינן מסתדרות עם תושבי עתליתיה- שאוהבים לקשט עצמם בפנינים.

ציטוט מהספר

"בתוך מכתש קטן היו מפוזרים שאריות עפר ואבנים. ככל שהוא נכנס יותר ויותר לתוך המכתש כך האוויר שמסביבו נעשה יותר חם ומחניק. עשן רב עלה ממקום הנפילה, ושם, בתוך המכתש הקטן, הוא ראה אש בוערת בשיח קוצים. השיח היה נראה תלוש לחלוטין מהמקום, ממש כאילו הוא נפל מהשמיים ביחד עם האש."

הסנה הבוער

אש בוערת שמקורה בהר ההר שבאספמיה. לעתים, כשהר ההר פולט סלעים השמימה, הסלעים הללו חוצים את מישור הזמן, מגיעים לעולמנו ומתרסקים על הקרקע, מביאים לפה גם את הסנה.

 
 

ציטוט מהספר

" "מי אתה?" היא שאלה את האדם הנאה שנחשף מולה, לבוש בבגדים לבנים ובלויים, שיערו משתפל על פניו בעדינות נפלאה, עיניו הכחולות והגדולות שואבות לתוכן את מבטה של אסתר. על גבו היה תלוי מגן כסוף עליו היו מצוירים שני משולשים הפוכים שצורתם הזכירה לאסתר את פרח השושן הצחור."

מגן דוד

המגן המעופף של דוד. היום הבעלים של המגן הוא שלמה, ובאמצעותו הוא עף ברחבי אספמיה. על גבו של המגן מצוירים שני משולשים זהים והפוכים- שמסמלים את פרח השושן הצחור.

 
  • סיפורי עדולם בפייסבוק