הסבר

מושבת הירח הישראלית

בית חולים הגלבוע

בית החולים הרשמי והיחידי במושבה, בין הבניינים הראשונים שנבנו.

בתחילה הוא היה צריף קטן אשר בתוכו טופלו בנאים אשר נפצעו בהרכבת הכיפה, אך לאט לאט הוא הלך וגדל.

בין התורמים הרבים לבית החולים ניתן למנות את משפחת בן חמו, משפחת שטיין, משפחת דיין, משפחת מימון ומשפחת פרסטר.

התורמים סייעו להפוך את בית החולים להיות מה שהוא היום, יוקרתי בעל הציוד החדיש ביותר, מעסיק עובדים רבים שנועדו לקצר את משך זמן השירות ובעל תרופות רבות וחדישות.

מתנשא מעל המדרחוב ולצד בניין העירייה ותחנת המשמר, מיקומו הוא מיקום מצוין לקליטת חולים, אך יש רבים המפחדים להתאשפז בתוכו בשעות הלילה בשל הטענה שהאבטחה רופפת ולא מספיק מתוחכמת.

 

מסעדת השחר

המסעדה המפורסמת ביותר בירח, פיצרייה שהוקמה על ידי רומי גולן במרכז המדרחוב.

פיצות היו בזמנו מאכל נדיר מאוד על הירח, דבר אשר עזר למסעדה לצבור אהדה רבה בקרב הקהל הרחב.

המסעדה הייתה המעסיקה הגדולה ביותר של כפריים במושבת הירח, תחתיה רוכזו שדות וכפרים רבים אשר בהם גודלה חיטה מיוחדת ובלעדית.

לרומי, בנוסף, היו מניות במפעלי "מים לירח"- השקעה שעזרה מאוד בקידום העסקים.

רומי נעשתה עד מהרה לאישה העשירה ביותר במושבות הירח כולן, עושר אשר סייע לה להתברג בצמרת האליטה התרבותית של המושבה.

אך למרות כל זאת הייתה לה עסקה סודית, עסקה עליה ידעו רק מעטים.

לרומי גולן הייתה עסקה עם ארגון מילנדול.

 

פארק עדן

הריאה הירוקה של המושבה והפארק הציבורי הגדול ביותר בתחומיה. גן זה עוצב בהשראה של פארק אשכול אשר היה ממוקם בנגב על גדת נחל הבשור.

רבים מגיעים לבלות בינות לעצים, ללכת על שביליו ולשחק בינות לנחלים הזורמים לאטם.

המטרה היא לגרום לעקורים היושבים על הסלע הכסוף להרגיש בבית, בארץ-ישראל שעל כדור הארץ המרוחק.

הדבר שהכי חסר לתושבי המושבה הוא הרגשת הביתיות. הם מרגישים ארעיים, אנשים שמתישהו יעזבו ויחזרו לכוכב הכחול. אך זה לא הייעוד של המושבה.

הפעם הם פה כדי להישאר, הפעם הם עזבו את כדור-הארץ כדי לבנות תרבות חדשה וחזקה על הירח, תרבות המרוחקת מהאלימות, הגזענות והשנאה. תושבי המושבה רוצים לשכוח מהרוע שכדור-הארץ הביא איתו- ולפתוח דף חדש. והיכן הכי טוב לעשות זאת, אם לא בפארק עדן הירוק והמלבלב?

 

בית המשפט

הוקם על ידי השופט בדימוס אברם הנריקז במטרה ליצור מערכת משפט הוגנת, צודקת ואפקטיבית גם במושבה הכה מרוחקת ומנותקת.

הנריקז חזר מהפנסיה לעבודה מלאה, מינה תחתיו שופטים, עורכי דין, סנגורים וקטגורים והחל במלאכה המפרכת של ברירת החוקים וניסוח החוקה המושבתית- חוקה המבוססת כמעט לחלוטין על מגילת העצמאות הישראלית.

השמועות אומרות שהעותק המקורי של מגילת העצמאות תלוי על קיר חדר השינה של אברם ושהלה קורא בו כל ערב, לומד את צפונותיו ואת המשמעויות הרבות הנסתרות בין המילים המסתלסלות של מקימי האומה הישראלית, מילים שנכתבו לפני שנים כה רבות ולעתים נראו כאילו איבדו את משמעותן.

עד מהרה אברם מצא את עצמו נאבק מול ראשי המושבה בנוגע לשליטתם בכפרים המרוחקים ושעבוד תושביהם, דבר אשר גרם להם לנגח אותו רבות בכל דרך אפשרית.

 

תחנת המשמר

אידיאלים זה טוב ויפה, אבל כשמגיעים לפרקטיקה- לשמור על שלום בית זה די קשה.

מרגע הקמת המושבה היא סבלה לא מעט מאנשים שרצו להרע, מבפנים ומבחוץ.

בהתחלה הייתה מכה של גנבות. אנשים חשבו שהם יכולים לקדם את עצמם על חשבון אחרים, בלי לעבוד ובלי דאגות.

בשביל לעצור את מכת הגנבות עדי אדר, ראש המושבה הראשון, הכריז על הקמת משמר המושבה- ארגון אשר יורכב מהחיילים המשוחררים שעברו לירח ויהווה את חוד החנית במלחמה בגנבים.

זה מיגר את הגנבות, אמנם, אבל פתח דלת להרבה צרות אחרות.

בעוד המורדים החלו להתחזק באזורי הספר, משמר המושבה מצא את עצמו נלחם עם הכפריים יותר משהוא שמר על הכיפה. האם השומרים ידעו להתמודד עם העתיד לבוא, בעוד המורדים משתכללים ומתחכמים?

 

כניסת הרחפים

ממוקמת בראש הכיפה, הדלת המפוארת היא זו שמנטרת את כניסת החלליות וכלי הרחף השונים המבקשים להיכנס לתוך המושבה.

רחפבוסים, רחפי משא, ספינות חלל ואפילו אסטרונאוטים שהלכו לאיבוד- כולם מוזמנים להיכנס דרך הכניסה שבגג הכיפה, כמובן אם הם בעלי אישור מתאים.

את אישור הכניסה ניתן להוציא במשרד הפנים, אך דבר זה גורר אחריו מסכת ייסורים רבה במהלכה צריך להתמודד עם הבירוקרטיה המושבתית המייגעת, בירוקרטיה אינסופית ומשתרכת.

בתחילה האדם המעוניין להוציא את אישור הכניסה נאלץ להגיע למשרד הפנים ולהדפיס את טופס 168549, טופס המביא לו אישור להיכנס לתוך חדר אימות הזהות, בו יושב נציג ממשל המתחקר את האדם במשך שעות ארוכות, מנסה לוודא שמי שיושב מולו אמין וזהותו מהימנה.

ראוי לציון המקרה יוצא הדופן של גסטון הולנד, אסטרונאוט מטעם "החברה המושבתית הצרפתית לחקר נקודות התיישבות חדשות על הירח בע"מ" אשר התנתק מחלליתו והתדפק במשך שעות ארוכות על כניסת הרחפים של המושבה הישראלית, אך בשל היותו נתין זר הוא לא הורשה להיכנס עד אשר נציג הממשל יצא לעברו ואימת את זהותו.

 

המדרחוב

מתפתל כמו נחש, הרחוב המרכזי של המושבה חוצה אותה ממזרח למערב ומאכלס בתוכו את המרכזים המסחריים, היכלי התרבות, הבימות, המסעדות ומבני הציבור כמו העירייה ובית החולים.

הרחוב היה הראשון שנבנה במושבה. בנייתו החלה כאשר הבנאים תקעו את העמוד הראשון, עמוד הפינה, והחלו לבנות סביבו.

את העמוד אי-אפשר לראות היום, הרי הוא העמוד שמחזיק את המדרחוב עצמו ובשל כך הוא נמצא מתחת לפני האדמה, ממש מתחת לפינת הרחובות "טיומקין" ו"ארצנו", בנקודה בה בכל שנה נחגג קרנבל הפינה, הקרנבל שמסמל את הקמת המושבה.

בדרך כלל הקרנבל סימל אושר ושמחה, אך בצער רב האירוע שהכי מזוהה אתו אירע לפני תשע שנים. המורדים חדרו לתחומי המושבה, פרצו לתחום הקרנבל והתנקשו בראש המושבה דאז, דור בוחבוט.

האירוע זעזע את המושבה ויש אומרים שהוא היה הזרז לעלייתו לשלטון של יואל תשובה, לשעבר שר ההגנה, אשר שמר על כיסאו מאז.

 
 

לונה-אדוונטרס

רשת הלונה פארקים הגדולה ביותר במושבות הירח, בעלת סניפים בעשרה מושבות שלמות- ביניהן גם במושבת הירח הישראלית.

הרשת הוקמה על ידי מרינה שייב, אזרחית תושבת המושבה הישראלית כמספר שנים לאחר הגירתה אל הירח, כגן משחקים קטן ואקסטרימי בחצר ביתה, גן משחקים בו שיחקו ילדי המושבה כולה, רכבו על המתקנים וצווחו את נשמתם מאושר.

עד מהרה החצר התמלאה ביותר ילדים משהיא באמת יכלה להכיל, ומרינה נאלצה לחפש מקום חדש בו היא תוכל לבנות גן משחקים המתאים לצרכים החדשים- והיא מצאה זאת בחלקה ריקה לצד החממות ובית המשפט.

עד מהרה גן המשחקים הלך וצמח ללונה-פארק גדול ורחב ידיים, מלא במתקנים מסמרי שיער, רכבות הרים שגובהן כגובה הכיפה כולה ופסלי ענק המעוצבים בהשראת מנהיגים מפוארים מן העבר ומבנים מפורסמים מכדור-הארץ.

עד היום מרינה שייב מנהלת את הרשת כולה, רשת שהלכה והתפרשה ברחבי הירח כולו. אך היא לעולם לא זנחה את חלומה. החלום לבנות את הרשת שלה גם על כדור-הארץ, על הכוכב הכחול שאבד ממזמן.

החממות

גם בתוך כיפת הברזל האטומה והחשוכה ישנן נקודות אור מסוימות, כאלה הן החממות.

בעוד הגידולים החקלאיים גדלים הרחק בכפרים, בצריפים המוארים והמבודדים אשר בתוככי המושבה גדלים בעיקר צמחי נוי- ביניהם הפרח היחיד הגדל על הירח, הסביון.

דרך חלון גדול הקבוע בגג החממות ניתן לראות את כדור-הארץ המרוחק.

זהו המקום היחיד בכל המושבה אשר ממנו ניתן לצפות החוצה אל מרחבי החלל, דבר אשר גורם ליודעי הסוד המעטים להגיע אל החממות הבודדות, להתיישב על האדמה מלאת הפרחים ולצפות מעלה אל עבר השמיים זרועי הכוכבים, אל עבר הכדור הכחול הגדול שבמרחק- אותו כוכב שהם עזבו בבושת פנים.

ישנן מספר תיאוריות למה דווקא פרח הסביון הצליח להיקלט באדמת הירח המרוחקת למרות שכל פרח אחר נכשל ונבל, אך מעטים האנשים שבאמת קלעו לסיבה האמתית.

למעשה, זרעיו של סיפור זה נשתלו לפני אלפי שנים על ידי נערה צעירה מהעיר שומרון, נערה צעירה שהוגלתה יחד עם כל עמה מזרחה- אל עבר השמש העולה. מי היא אותה נערה, ואיך סיפורה כרוך בפרח הסביון?

 

בית העירייה

מתנשא מעל המדרחוב, בניין העירייה הגבוה מאכלס בתוכו את כלל גורמי השלטון במושבה.

ראש העירייה בתשע השנים האחרונות הנו יואל תשובה. הוא עלה לשלטון לאחר ההתנקשות המזעזעת בדור בוחבוט, מה שגרם לו להתחיל במרדף עז אחרי קבוצת המורדים המתנקשת- מרדף שלא הפסיק מאז.

הוא שלח כוחות משמר לתוככי הכפרים, אזק מתנגדים וחיפש בקוצר רוח לאחר הרוצחים.

לאחר לחץ ציבורי רחב היקף המבצע הגדול הופסק בהוראת העירייה ויואל החליט למקד את מאמצי ההגנה פנימה, לתוך המושבה עצמה.

החל להתפתח אצלו החשד שישנם גורמים חתרניים בתוככי הכיפה עצמה, אי שם מתחת לרגליו, במנהרות האוויר הישנות שמתחת לרחובות העיר.

 
 

אצטדיון כדור-הלבנה

אצטדיון זה היה משימת חייו של יואב קנטור, מייסד משחק כדור-הלבנה הבינמושבתי.

חזונו היה ליצור משחק כדור שיקרב את לבבות העמים השונים שהגיעו ליישב את הירח, ליצור תרבות ספורטיבית חדשה מאין ולשפר את מצבם הבריאותי הרופף של התושבים.

המשחק, שעד מהרה הפך להיות הנפוץ ביותר במושבות כולן, תפס תאוצה דווקא במושבות האירופאיות- ובישראל דשדש.

במשך זמן רב יואב ניסה לשכנע את שלטונות המושבה להשקיע כסף בבניית המגרש הגדול, אך הם סירבו.

רק לאחר מותו בטרם-עת, מוות שרבים מייחסים ללחץ העצום שהוא הניח על כתפיו, עיריית המושבה הסכימה לבנות את האצטדיון הגדול לשימושה של קבוצת "המתיישבים הישראלים".

בנוסף, העירייה בנתה מגרשים קטנים נוספים ברחבי המושבה כולה לשימוש התושבים, בייחוד בשכונה הצפונית, אך בשל הנחת תשתיות לקויה המגרשים הללו סבלו מתקלות חוזרות ונשנות.

  • סיפורי עדולם בפייסבוק